תאגיד עובדים זרים לתחום סיעוד
כאשר בן/בת משפחה זקוק לטיפול סיעודי- צמוד לאורך כל שעות היממה, אם מפאת גילו המבוגר או מפאת מחלה /צרכים מיוחדים, במקרים רבים נשקלת העסקה של עובד/ת זר/ה.
המטפל/ת שוהה בקביעות בבית או בבית אבות, ומסייע/ת בחיי היומיום ובאופן שמאפשר קבלה שוטפת של סיוע כך שבן/בת המשפחה לא צריכים לעזוב את הבית ויכולים להישאר בסביבה מוכרת ואוהבת.
ב-2009 ענף הסיעוד נסק והפך לענף ההעסקה הגדול ביותר של עובדים זרים בישראל, שאף אינו נתון למכסות. למעשה, מנתונים שמציגה רשות האוכלוסין וההגירה נכון ל רבעון הראשון של 2020, 57,379 אישורי העסקה לעובדים זרים בתחום מתוך 100,199 עובדים זרים חוקיים בסה"כ. ועוד 12,054 עובדים זרים לא חוקיים העוסקים אף הם בסיעוד.
בענף הסיעוד המעסיק הוא המטופל הסיעודי. או בא כוחו. וכדי להעסיק עובד/ת זר/ה נדרשים לעמוד בכללים שנקבעו בחוק מדינה, עליהן לפנות ללשכה פרטית מוכרת בחוק שבהן חייבים להירשם העובדים והמעסיקים. עם הזמן ולאור הקשיים הבירוקרטים והלוגיסטים ומתוך רצון להסדיר את הנושא יותר ויותר בצורה שגם ניתן לפקח עליה ברמה גלובאלית.
שתי ועדות עסקו בבחינת גיוס והעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד. ועדת סובל (2006 ) המליצה על שינוי שיטת ההעסקה של עובדי הסיעוד הזרים להעסקה באמצעות לשכות פרטיות מקצועיות. ועדה נוספת (ועדת שושני) הוקמה בשנת 2013 על מנת לבחון את הנהלים החלים על לשכות פרטיות לענף הסיעוד בכל הקשור לגיוס של עובדי סיעוד זרים חדשים. המלצותיה הוגשו לאחרונה לשר הפנים ואושרו על ידו.
פעילותה של הלשכה הפרטית
השמת עובדים זרים בענף הסיעוד מתבצעת באמצעות לשכות פרטיות. תפקידן של הלשכות הוא בין השאר הסדרת רישום המטופלים והעובדים הזרים אל מול רשות האוכלוסין וההגירה, סיוע בהליכי ההעסקה ופיקוח על התנהלות תקינה של ההעסקה ויחסי העובד עם המטופל. עם זאת, המטופלים הסיעודיים (או בני המשפחות שלהם) הם המעסיקים הישירים של העובדים הזרים ועליהם לשאת בחובות המעסיק כלפי עובד הסיעוד הזר בהתאם לדיני העבודה החלים בישראל. עליהם להסדיר לעובד הזר ביטוח רפואי וביטוח לאומי, לספק לו מגורים הולמים בביתו של המטופל ולהעסיקו בהיקף של משרה מלאה לפחות. על המעסיקים המטופלים בעלי ההיתר להיות רשומים בלשכה פרטית מורשית.
על הלשכה לעסוק אך ורק בהבאה, תיווך וטיפול בעובדים זרים ומטופלים סיעודיים בענף הסיעוד ונאסר עליה להעסיק עובדים זרים או ישראלים במתן טיפול סיעודי. הלשכות אחראיות להבטחת תעסוקה לעובדים הזרים שנכנסו לישראל באמצעותן בשנה הראשונה לשהייתם בארץ. באשרת עובד הסיעוד הזר לא מצוין שם הלשכה או המעסיק, אלא רק עבודתו בענף הסיעוד כמו גם האזורים בארץ שבהם רשאי לעבוד. העובד הזר רשאי לעבור בין מעסיקים בעלי היתר העסקה בתוקף הרשומים בלשכה תוך עמידה בחובת הודעה מראש לפני התפטרות.
בישראל כיום 99 לשכות פרטיות מוכרות בחוק העוסקות בענף הסיעוד – לכל לשכה עשויים להיות מספר סניפים לפי אזורים, מה שמצריך פיקוח וניהול גדולים מצד הממשלה לצורך שמירה על החוק והסדר התקין ולכן ב1-1-2019 פורסם נוהל לשכות פרטיות שמקיף את כלל הנושאים המנהליים המתחייבים לצורך הבאה/ תווך וטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד, במטרה להסדיר את התנאים לתוקפם של ההיתרים המיוחדים שמקבלת לשכה פרטית להבאה, לתיווך ולטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד.
לפי הנוהל הזה, כל לשכה הפרטית תחויב ללוות את המעסיק הסיעודי, להתאים ולהכשיר את העובד הזר בהתאם לצרכיו, להדריך ולסייע לו בביצוע חובותיו כמעסיק, וכן לסייע בפתרון בעיות שיתעוררו במשך ההעסקה. בסיום תקופת ההעסקה, הלשכה תהיה האחראית למציאת מעסיק חילופי לעובד הזר, במקום להזמין עובד חדש מחוץ לארץ, בזמן שעובדים זרים מוכשרים, הנמצאים כבר בישראל, אינם מוצאים מסגרת עבודה חוקית.
הלשכות מחויבות לפי הנוהל הזה, לדווח לרשויות באופן מקוון על כל שינוי בהעסקה, על מנת למנוע מהמעסיקים והעובדים ביקורים תכופים בלשכות משרד הפנים, כל עוד אשרת העובד בתוקף.
הנוהל הזה מנסה להשיג שליטה ופיקוח מוגברים על ההתנהלות בתחום העובדים הזרים לסיעוד, ומטיל את מרבית האחריות על הלשכות הפרטיות המתווכות. הנוהל גם מסדיר את העלויות הכרוכות בשירותי הלשכה הפרטית בסך עד 70 ₪ לחודש ללשכת התיווך כדמי טיפול בגין השירותים החדשים הניתנים על ידה. בנוסף, וכפי שמקובל בכל תחום תיווך, רשאיות הלשכות לגבות אחת לשנה, דמי תיווך מהמטופלים הסיעודיים בעת הבאת עובד זר חדש למטופל, סכום שהוגבל בנהלים החדשים ל- 2000 ₪.
המעבר לשיטה החדשה מחייב שינוי בדפוסי ההעסקה שהיו מקובלים בתחום זה עד כה, ורשות האוכלוסין וההגירה עושה מאמצים להקל על המהלכים ולהתאימם לאוכלוסיות החלשות בהן מדובר.